טיול אל חורבת סמארה - נחל אלכסנדר

טיול אל חורבת סמארה - נחל אלכסנדר

מה היה שם פעם בסמארה

חורבת סמארה קרויה על שם  עבאללה סמארה, מוסלמי מטול-כרם שהקים המבנה בסוף המאה ה-19. מניחים שמקור שם המשפחה משמר את שורשיהם השומרוניים של המשפחה.
החורבה ניצבת צפונית לנחל אלכסנדר, סמוך לכביש 2, מזרחית למכמורת.
החורבה צופה היטב על סביבותיה מגובה של 28 מ' מ' פני הים. המבנה מוקם על רכס הכורכר השני, החוסם את כביש מס' 2 ממזרח. (על רכסי הכורכר לאורך מישור החוף של ישראל ארחיב בפעם אחרת).
עבאללה סמארה התיישב באתר על חורבות חווה רומית ומחצבת כורכר קדומה.
המבנה של עבדאללה צפה סביבותיו אל אדמותיו שהשתרעו מצפון לנחל אלכסנדר.

העות'מאנים השתמשו במבנה כתחנת מכס לגביית מס על האבטיחים שהגיעו מהשומרון והשרון ויוצאו דרך נמל האבטיחים החשוב שהוקם במפרץ מכמורת: "מינת אל בטיח".
האבטיחים הוסעו על גבי שיירות גמלים, וגם בדוברות על גבי נחל אלכסנדר, עד למוצא אל הים התיכון.
הנמל הקטן במכמורת היה קרוי גם  "מינת אבו-זבורה", על שמו של הסוחר האמיד, איכסנדר אבו-זבורה, אשר הפך את המפרץ הקטן לנמל ייצוא חשוב של אבטיחים מישראל לחוץ לארץ, בעיקר למצרים.
עם תחילת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה, קק"ל רכשה מעבדאללה סמארה את האדמות עליהן הוקם הישוב מכמורת.

מה יש כיום בסמארה

חורבת המבנה נותרה על תילה בראש הגבעה, ואפשר לטפס בקלות ולטייל אל ראש הגבעה ולבקר מחוץ למבנה (הכניסה למבנה אסורה, מפאת סכנת התמוטטות).

המבנה בנוי מאבני כורכר מסותתות, קירותיו מחוזקים מבחוץ על ידי "קשתות דואות" (קשתות המחזקות את הקירות שלא יפתחו כלפי חוץ, בטכניקת בנייה שהייתה נהוגה באירופה בימי הביניים).

שביל ישראל

קטע קטן של שביל ישראל העובר לאורך נחל אלכסנדר, מטפס אל הגבעה ליד החורבה.

בחלקו הפנימי של המבנה אולם אורך שתקרתו קמורה.

לאורך הקירות הפנימיים עמודים התומכים את התקרה הקמורה.

מה יש בחניון הפיקניקים

כשמגיעים בטיול אל חורבת סמארה, מגיעים תחילה אל החניון.

למרגלות החורבה שולחנות קק"ל רבים, חורשת אקליפטוסים שגיאים, אזור שתילה והשבה לצמחי ישראל.

אתר הפיקניקים סמוך לנחל אלכסדנר המשוקם, אפשר להתקרב אל הנחל וגם לרדת מעט אל דק עץ ולהגיע כמעט אל מפלס הנחל.

הצב הרך

בטיולים אל נחל אלכסנדר ניתן לראות לעיתים את הצב הרך. זהו צב גדול, הטורף רכיכות, תולעים ופגרי דגים. אוכלוסיותיו של הצב הרך התקיימו בעבר בכל נחלי החוף בישראל. אולם בעיקבות זיהום הנחלים אחרי קום המדינה, הושמדו מרבית האוכלוסיות. בנחל אלכסנדר שרדה האוכלוסיה הגדולה ביותר. אוכלוסיית הצב הרך בנחל אלכסנדר מתאוששת במהלך העשורים האחרונים הודות לפעולות שיקום הנחל ושמירה על נקודות ההטלה של הנקבות, על גדות הנחל, במהלך האביב והקיץ.

טיול נעים לכולם
ענת